פרק שנים עשר תיאולוגיה קיומית ופוליטיקה מוסרית

204 ירמיהו בציון אגודת ׳איחוד׳, שהוקמה על ידו ב- 9 בתגובה להכרזת בילטמור שקראה להקמת ׳קהילייה׳ יהודית בארץ ישראל . מאגנס שיתף פעולה ב׳איחוד׳ עם חלק מיוצאי ברית שלום, והבולט בהם – מרטין בובר, שהיה ראש הסניף של ברית שלום בגרמניה וכמה שנים לאחר הגעתו לארץ ישראל חָבַר למאגנס להקמת ׳איחוד׳ . פעילותם הפוליטית המשותפת הגיעה לשיאה בעדותם יחד לפני הוועדה האנגלו-אמריקנית ב- 6 9 , שתוצג בפירוט בפרק הבא . ביקורתו של מאגנס על הלאומיות השתכללה בעקבות המפגש בינו ובין חנה ארנדט . מאגנס אימץ את הניתוח ההיסטורי שלה אשר לדעיכתה של הלאומיות ככוח פוליטי והציע, כפי שחושפים מקורות ראשוניים מן הארכיון שלו, דגם שלא הגיע לכדי כלל פיתוח של לאומיות דתית שאינה מדינית . כאמור, שנות הארבעים העמיקו אצל מאגנס את הספקות הדתיים . כפועל יוצא מכך, פעילותו הפוליטית החלה לשאת אופי טרגי . בנוסף לכך, נסיגתו של מאגנס מהחזון המוסרי הפציפיסטי שלו נתפסה בעיניו כמעין המרת דת . פעילותו של מאגנס בשנות השלושים התגדרה, למצער לפרקים, במאפיינים של נבואה חיובית, הקוראת לחולל שינוי במציאות על בסיס מוסרי ומאמינה בהיתכנות השינוי . לעומתה, ה...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב