771התיאולוגיה הפוליטית של הדו-לאומיות : מאגנס ובובר במבוא לספרו בין עם לארצו עומד בובר על יסודותיה של התיאופוליטיקה שלו . בקצרה : הציונות אינה תורה לאומית במובן השגור של המילה, שכן היא לא נקראת על שם עם או אומה, אלא על שם מקום מקודש – ציון . ישנו קשר משולש ייחודי בין האל, עם ישראל וארץ ישראל . הן העם והן הארץ קודשו בידי האל, לא במובן החומרי או הפגאני של המילה, אלא במובן של הקדשתם לעבודת האל, בבחינת הפרדה בין חול לקודש . אלא שקדושה זו איננה נתונה מראש, ועל העם לזכות בה בכל פעם מחדש באמצעות הקדשת במושגים ששאולים מתורתו מעשיו ומאמציו לאל, בפרט בהקשר של הארץ . המאוחרת יותר של הרב סולובייצ׳יק, זו איננה ׳ברית גורל׳ אלא ׳ברית ייעוד׳ . סיכומם של דברים : הקדושה של עם ישראל וארץ ישראל איננה טבועה בהם, אלא היא פועל יוצא של הבחירה האלוהית בהם והברית שכרת האל אִתם . התפיסה התיאופוליטית של בובר משמעה לפיכך תביעה להגשמתן ולמימושן 5 של הבחירה והברית . בשיטתו התיאופוליטית של בובר, הנביאים תופסים מקום מרכזי . תפקידם של הנביאים הוא לקדם את מימושה של האידיאה הפוליטית המרכזית לשיטתו של בובר – האידיאה של ׳מ...
אל הספר