אריק להב-ליבוביץ 102 עף למקום אחר, פואטי . נוכחתי לדעת שקריינות לא חייבת להיות נשק יום הדין שנשלף כאשר התמונה לא מספקת את הסחורה . היו כמה סרטים, דוקומנטריים ועלילתיים, שפקחו את עיני ואוזני והוכיחו לי שקריינות איכותית עשויה להיות אמצעי קולנועי מהמדרגה הראשונה, עם יכולת בלעדית למצות את מלוא פוטנציאל האיכות שבסרט . במאים רבים נוטים להסתבך בכתיבת קריינות על אף היותם כותבי תסריטים מוכשרים . לרוב הם נופלים במלכודת של טקסט קריינות מורכב מדי . משום מה דווקא כתיבת קריינות מושכת לכיוון של דקדקנות יתר . מתקבל טקסט שאתה אומר עליו, "זה נכון וחכם, אבל לא מדברים ככה, אלו מילים של שבת באמצע השבוע . " הקריינות נחשדת מראש ככלי זר בעל אופי ספרותי חיצוני לסרט, ולכן היא מוּעדת לסכנת טקסט שנשמע לא שייך לסרט הרבה יותר מאשר הדיאלוגים שבו . להבדיל משחקן שלא המילים בלבד אלא כל איברי גופו והבעות פניו עומדים לרשותו כדי להעביר את המסר שחבוי בטקסט המילולי שלו, הקריינות מגיעה אלינו מפי דובר אלמוני בלתי נראה ונטול פנים, מה שוודאי מקשה להנגיש את הקריינות כמרכיב אינטגרלי בסרט . מנגד, כשצריך אותה — היא כלי רב-עוצמה ורב...
אל הספר