זהבה כספי 454 3 למה שניתן להגדיר על בסיס התפיסה הפרוידיאנית כ"מנגנון מנטלי" משותף . דברים אלה נכונים בייחוד לגבי יצירותיו של יהושע, המשתמש בעצמו באופן מתוחכם בכלים אלה בעיצוב דמויותיו ובכינון מערכות היחסים ביניהן . יהושע עצמו מרמז לכך שדיון בעל אופי פסיכואנליטי הוא מפתח מרכזי להבנת יצירתו . מבחינתו, כך הוא טוען, הפסיכולוגיה והספרות אינן דיסציפלינות מתחרות, אלא להפך, "אני חושב שהן עובדות על אותו ציר, אבל כל אחת עושה עבודה אחרת . דרך הספרות אתה מזדהה עם בעיות של אנשים אחרים, ודרכן אתה יכול להבין 4 טוב יותר את הבעיות של עצמך . " תכליתה של הבחירה בכלי הפסיכואנליטי במאמר זה אינה פענוח דמויותיו של יהושע או שימוש בו כבמפתח פרשני לתֵמות ביצירותיו הדרמטיות, אלא הצבתו במרכז ההתבוננות לשם הבנת האנרגיה היצירתית ועולמו הפנימי של יהושע כיוצר . לכך יסייעו האופנים שבהם הוא מציב גורמים אלה על מפת היחסים הארוטיים, והדרך שבה הוא מתרגם את הדחף הנפשי היצירתי ואת מעשה הכתיבה למושגים ליבידינליים ותַנַטיים . יהושע יוצר הקבלה קיצונית בין הידיעה הארוטית לבין הידיעה העצמית שלו כיוצר . הוא מוביל את קוראיו ואת צופ...
אל הספר