"להאציל אלגנטיות לסבל" : על מקומה של דליה רביקוביץ בשירת דור המדינה 579 למדי של התפתחות השירה העברית במאמרו ״הספרות העברית הישראלית : מודל היסטורי״ : בשירה העברית התחולל תהליך ברור של מעבר מדור ביאליק למודרניזם אקספרסיוניסטי – פוטוריסטי – ניאו – סימבוליסטי בשירת שלונסקי, אלתרמן, גרינברג, פן וכו׳, וממנו למודרניזם ניאו – אימג׳יסטי בשירת זך, אבידן, עמיחי וכו׳ . מעברים אלה הם בולטים ובאים לידי ביטוי בכל המרכיבים של הטקסט הספרותי ( אבן – זֹהר ,1973 432 ) . הדיו של תיאור זה חוזרים ומופיעים, בווריאציה קלה, בנראטיב ההיסטורי שהציב בעז ערפלי : מקובל ומוסכם בחקר השירה העברית, שדיוקנה הפואטי של שירת אלתרמן עוצב מראשיתו בהשפעת שירת שלונסקי, במסגרת האסכולה שיצרה את הפואטיקה הנזכרת, זו הקרויה בדרך – כלל אסכולת שלונסקי – אלתרמן . שלונסקי ידוע מלכתחילה כמנהיגה – מייסדה, אלתרמן כמייצג הבולט שלה . [ . . . ] כשדנים בהתבססות האסכולה — ניצב שלונסקי במרכז הדיון ; כשדנים בה כבאסכולה שהיתה שלטת בשירה הארץ – ישראלית בשנות השלושים, הארבעים והחמישים, ובמרד של זך, עמיחי ובני דורם כנגדה — אלתרמן במרכז ( ערפלי ,2005...
אל הספר