מבוא

10 מבוא השיח המחקרי על אודות השירה הישראלית : ספרה הצנום של מירי ברוך ( שהיתה לחוקרת ספרות ילדים ) הופיע לפני יותר משלושים שנה והיה עיבוד של עבודת גמר לתואר שני, ובה קריאות צמודות בשיריה המוקדמים של רביקוביץ ( ברוך 1973 ) ; ספרה המסאי – למחצה של ז'ולייט חסין ז"ל — חוקרת שהתמחתה בספרות צרפתית — שפורסם לפני למעלה מעשרים שנה, עסק ביסודות מיתולוגיים בשירתה של רביקוביץ ( חסין 1989 ) . בכירי המבקרים והחוקרים של הספרות הישראלית השתהו ונמנעו מלהתמודד עם יצירה זו . הם הקדישו לה רשימות ביקורת בעתון, או מסות תהילה קצרות ( למשל מירון [ 1993 ] 2005 ) , אך לא מחקרים מקיפים . עם 4 התעכבה ההמשגה שההכרה במעמדה המוביל התבצרה והיתה למוסכמת על הכל, הביקורתית והמחקרית של הכרה זו . למעשה, מאז מאמרו החלוצי והמשפיע של מרדכי שָׁלֵו "דליה רביקוביץ משוררת מקוננת", שהופיע לפני למעלה מארבעים שנה ( 1969 ) , לא נעשה ניסיון לבחינה רחבה של מכלול שירתה . ספרי השירה שפרסמה זכו על – פי רוב לתשואות עם הופעתם, אך דומה כי עבור מרבית חברי הקהילה הפרשנית, "יֵלֶא הַפֶּה מִסַּפֵּר מַה גָּדְלָה אַהֲבָתָם" ( אהבת תפוח הזהב , 50 )...  אל הספר