סיפורם של המכתבים

מכתבי חנה סנש 12 | קריאתם אל קטרינה בבודפשט . במכתבים אלה היו חלקים שביקשה שלא יועברו לידי אמהּבנושאים שהיו בינה לבינו . אותם חלקים שלא נשלחו כמעט שלא נותרו, לצערנו . חלק לא נשמר והשאר אבד כאשר גיורא, אבי, ברח מצרפת לספרד לאחר פלישת הגרמנים . * בילדותי, בתחילת שנות החמישים של המאה העשרים, כנכד הבכור לאמהּשל חנה, קטרינה ( בפי המשפחה — סבתא קטו ) , נהגתי לישון אצלה בימי שישי . זכור לי ארגז עץ גדול מכוסה בשטיח שהיה ניצב בחדר השינה ליד מיטתה . מדי פעם הייתה מוציאה מהארגז דף או שניים, מקריאה ומתרגמת לי קטעים ממכתבים או סיפורים שהיו כתובים הונגרית . הארגז היה מלא ניירות, מכתבים, תעודות, אלבומי תמונות, חוברות וספרים, הכול בהונגרית . כשבגרתי התברר לי שאותם פריטים ששומרת סבתא קטו בארגז הובאו על ידה מהונגריה, עם עלייתה ארצה בראשית שנת 1945 . האוסף הגדול הזה כלל את מה שהשאירו אחריהם סבי הסופר בלה סנש, דודתי חנה סנש וכן תעודות, תמונות ומכתבים מבית אביה של קטרינה . השנים חלפו והארגז ותכולתו נשכחו מזיכרוני . בשנת 1992 סבתא קטו הלכה לעולמה בגיל תשעים ושש . אבי העביר את האוסף הגדול הזה לארון בגדים בחד...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד