ח - חטיבה שלישית : פרקים ו 163 ר"ש . ל פעל ה' למענהו' ) משלי ט"ז, ד ( "וברגליו אלא לכבוד קונהו, שנאמר 'כ ( מבאר את האמירה הזאת כך : 85ליברמן ) תוספתא כפשוטה, עמ' לפי פשוטו משמעו שלא ישתמש אדם בהם להנאתו גרידא אלא לכבוד שמים, ואם הוא עושה כן הרי כבוד שמים מתירן לו בהנאה . ובניגוד לדברי הנה בעל כרחו . . . שמאי הזקן שלא התיר הנאת הגוף אלא כאדם שנ האם אמירה זו בתוספתא מחזקת או מחלישה את הצעתנו שהברכות מקדשות את . א החול ? ידי ליברמן, באה לידי ביטוי ) בין השאר ( מחלוקת הלל ושמאי, שהוזכרה על . ב ביחס השונה שלהם לזיקה בין ימי השבת לימי החול : שבת . מצאתניא, אמרו עליו על שמאי הזקן, כל ימיו היה אוכל לכבוד מניח את השניה—בהמה נאה אומר : זו לשבת . מצא אחרת נאה הימנה ואוכל את הראשונה . אבל הלל הזקן מדה אחרת היתה לו, שכל מעשיו לשם שמים . שנאמר ברוך ה' יום יום . תניא נמי הכי : בית שמאי אומרים : מחד שביך לשבתיך, ובית הלל אומרים : ברוך ה' יום יום . שבת לחול בחטיבה ג של מסכת ברכות קרובה יותר לגישתהאם הזיקה בין דבריכם . נמקושמאי או לגישת הלל ? יק כתב על הזיקה בין ברכות הנהנין לבין קידוש : 'ד סולובייצ"הגר...
אל הספר