בין האישי לחברתי: עבודה סוציאלית ואנשים עם מוגבלויות בעשורים הראשונים לקיומה של מדינת ישראל

713בין האישי לחברתי בד בבד עם הבחנות אלה — עיוורים, מפגרים, חירשים, נכים פיזית וחולי רוח — נעשה לעתים קרובות שימוש בהמשגה קולקטיבית באמצעות המונחים 'מוגבלים' 31 כפי שהמונח האחרון מרמז, מדובר היה באנשים או 'מוגבלים בכושר עבודתם' . עם נכויות, לקויות ומחלות, לעתים מובחנות ונראות לעין ולעתים לא, אשר מוסגרו בידי אנשי המקצוע במשרד כבעלי קושי להשתלב בשוק העבודה . הקטגוריזציה הייתה נזילה וגמישה, ולעתים קרובות לא היה ברור אם מדובר בנכים, כלומר בעלי לקות ביולוגית, או בשם קוד למובטלים ( בעיקר עולים ובני עדות המזרח ) , אשר אי-השתלבותם בעבודה הייתה קשורה לאישיותם או למאפייניהם התרבותיים . תחומי העיסוק העיסוק המקצועי באנשים עם מוגבלויות התמקד בכמה תחומי מדיניות וטיפול מרכזיים, שהעיקרי שבהם היה תחום התעסוקה . אי-השתלבותם של אנשים עם מוגבלויות בשוק העבודה נתפסה כבעיה חריפה שפוגעת הן באנשים עצמם הן בחברה בכללותה . סביב זה התעורר שיח ערני, ובשנות החמישים והשישים אף כמעט בלעדי והגמוני, על הגורמים לבעיה והפתרונות המתאימים לה . הדומיננטיות של תחום התעסוקה באה לידי ביטוי בכך שכל אימת שדובר על שיקום אנשים עם...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב