122התפתחות מקצוע העבודה הסוציאלית בחברה הערבית ביטוי, למשל, בהיעדר תקציבים ותשתיות הפוגעים באפשרות להשיג את יעדי המקצוע בקרב ציבור הלקוחות ) , ההכרה המהותית ( למשל, היעדרו של הנרטיב הערבי מרוב תכניות הטיפול או ההכשרה המקצועית ) , והשותפות המלאה ( למשל, השתתפות מועטה ( למראית עין ) של נציגות ערבית, אם בכלל, בקבלת ההחלטות ובקביעת המדיניות בכל התחומים הנושקים למקצוע ) . קיפוח זה הטביע את חותמו על איכותו של מקצוע העבודה הסוציאלית בחברה הערבית בתקופה זו וגם אחריה . לפי יוסף ג'בארין ואימן אג'באריה, מוסדות השלטון בישראל הגיבו לתביעותיה של החברה הערבית לשוויון מלא במשאבים, להכרה בנרטיב הערבי ולשותפות 6 הראשונה הייתה אי-הכרה בתביעותיה, מלאה בקבלת ההחלטות בשלוש דרכים . שהתבטאה בהתעלמות מהן, בעיכוב הטיפול בהן, בדחייתו ובהקפאתו . השנייה הייתה הכרה בגירוש, היינו דה-לגיטימציה של תביעות הערבים על ידי התייחסות אליהן כאל קובלנות שווא ומטרד שיש לשאת אותם ולהסתגל אליהם . השלישית הייתה פוליטיקה של זלזול, אשר הכירה אמנם בקיומן של בעיות, אך לא בנחיצותם של פתרונות . אפיינו אותה התנהלות אטית מצטברת וצעדים חלק...
אל הספר