הצ'יזבטרון והתמורות באתוס החלוצי של הפלמ"ח, 1950-1948

הצ'יזבטרון והתמורות באתוס החלוצי של הפלמ"ח 105 ההתבדלות שזיהה אלתרמן בקרב חברי הפלמ"ח עמדה בבסיסו של האתוס החלוצי שעיצב את דמותה של תנועת העבודה בתקופת היישוב והמדינה . יוסף גורני הגדיר התנהלות זו במושג 'מִסדר' . לדבריו, 'אף שהתנועה החלוצית הטיפה לגאולתו של כלל עם ישראל', הנהגתה התבססה על 'טפוחה של שכבה אליטיסטית דקה כקרום חלב, שהיתה אמורה להוציא אל הפועל את החזון החלוצי [ . . . ] זה היה יותר מאליטיזם [ . . . ] זה היה ממש תחושה של מסדר, שיש החברים בו ויש שאינם חברים בו' . תחושת המסדר, הדגיש גורני, דחקה את החלוציות 'לסתירה טרגית' עם יעדיה של תנועת העבודה ועם המובן 'האמתי' של המונח 'חלוץ', שהוא 'האיש או הקבוצה העוברים לפני המחנה, למען המחנה ועם המחנה' . 5 ואולם, הואיל ותפיסת המסדר היא ממהותה של החלוציות, נראה כי 'הסתירה הטרגית' שעמה התמודדה תנועת העבודה לא הייתה מימוש לא ראוי של החלוציות, כטענתו של גורני, אלא דווקא הגשמתה ; וכי סתירה זו שיקפה את הניגוד בין האתוס החלוצי, שהנחה את תנועת העבודה הישראלית למעשה, ובין האידיאולוגיה הסוציאליסטית, שבה היא החזיקה להלכה . הניגוד בין החלוציות לסוציא...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב