אמנות הגוף הרדיקלית כבעלת מעמד קיומי מועדף - ביקורת

מרתקים ויש מי שקוראים לאנשים כמוהו קוסמים, אבל הוא ודאי מעדיף להיקרא אמן 6 אשליות, וזה אומר הכול . העבודה שלך לא קשורה לאשליות, היא אמיתית לגמרי" . סוגיית המעמד האונטולוגי עולה מחדש וביתר שאת ביחס לפעולות של אמנות הגוף הרדיקלית . זאת משום שבתצורה זו מונכח לא רק גופו של האמן – הגוף שהוא לכאורה בעל מקדם גבוה של אותנטיות וממשות – אלא גם אלימות, כאב וגועל, הנתפסים כמגבירים את אותו מקדם ממשות ולפיכך מעצימים את אפקט האמת והמעמד הבלתי מתווך לכאורה של האירוע המתחולל . "הפצע הוא זיכרון של הגוף ; הוא משמר בזיכרון את השבריריות של הגוף, את הכאב שלו ולכן את הקיום ה'אמיתי' שלו", 7 הפצעים הפתוחים, הדם וסימני האלימות אמרה אמנית הגוף הרדיקלית ג'ינה פיין . על הגוף מפגינים את הקונקרטיות והמוחשיות של הגוף, מדגישים את החומריות שלו וכמו מעידים על האמת היסודית של הבשר . אורלי לובין, בעקבות טענתה של ג'ודית באטלר ש"חומר מפסיק להיות חומר ברגע שהוא הופך לקונספט" ושהתרבות מסמנת את הגוף החומרי כ"זה שאינו ניתן לסימון", מבקשת למצוא פתח, כדבריה, שדרכו אפשר יהיה לתת דין וחשבון על הגוף החומרי במסגרת התרבות . היא אומרת ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד