המאפיינות את אמנות הגוף הרדיקלית - פעולות של התעללות פיזית קריטית שעל פי מגמתן מסמנות את האפשרות של סכנת מוות - אינם יכולים להיתפס רק כהמשך של מסורת, כהתפתחות או אפילו כפריעה שלה . העיקרון של פריעת הצורה הוא אכן סם החיים של האמנות המערבית, אבל המוטילציה הקשה של הגוף בחסות האמנות חורגת מפריעת הצורה כפי שאנחנו מכירים אותה ואפילו מחידושים שחוללו שברים או משברים בהיסטוריה של התרבות החזותית במערב . המונח "אמנות גוף" ( Body Art ) הופיע לראשונה בכתב כקטגוריה ב – Art Index בשנים 2 - ,1971 אף שהפרקטיקה עצמה הייתה בשימוש לפחות עשור קודם לכן . המונח מציין עבודות אמנות שנוצרו אחרי שנת 1960 ואשר כוללות את גופו של האמן כחלק מהעבודה או כעבודה עצמה . המונח "מיצג" ( performance ) , שהופיע לראשונה כשנה מאוחר יותר, מציין גם הוא עבודות אמנות שבהצגתן האמן הוא משתתף אקטיבי . המונחים "התרחשות" ( happening ) , "אירוע" ( event ) , "פעולה" ( action ) ו"אמנות חיה" ( live art ) , ששימשו בתקופות שונות, מצביעים גם הם על תפיסה שבמסגרתה גופו של האמן נתפס כמצע חומרי, כנושא וכתוכן של האמנות . התיאורטיקנית וחוקרת האמנות...
אל הספר