אחרית דבר המרחב הפואטי: מקום לפעולה

200 אחרית דבר להבחין שמובן זה התיישן למדי, יחד עם תכניו, ועל כן ראוי לבקש למילה תפקיד חדש" ( 1982 : 74 ) . בהרצאתו, ולרי מלין על כך שכל האמנויות ( כל אחת לפי טבעה ) מתאימות את עצמן לצורה כפויה מסוימת, ויוצא נגד התפיסה ש"בכל אמנות קיימות שיטות להמליץ עליהן, גישות והגבלות צורניות ששמירתן מבטיחה את הצלחתו המירבית של האמן, ועניינו הוא להכיר את אלה ולכבדן" ( 75 ) . כלומר, בניגוד לאריסטו, ולרי שולל את ההכרח ב"חוקיות מסוג מסוים" וב"טיעונים שכלתניים שמתוכם נוצר סדר של כללים" ( שם ) . למרבה הפלא, אפשר למצוא בדבריו של ולרי ביקורת מפורשת כנגד מבני הכוח השולטים בשדה האמנותי, שנים לפני שזו נעשתה מקובלת : "עידן הסמכות באמנויות חלף מכבר, והמלה 'פואטיקה' אינה מעוררת עוד אלא רעיון של הוראות מביכות ומיושנות" ( שם ) . תחת זאת, ולרי משתמש במונח פואטיקה במשמעות המתייחסת לאטימולוגיה שלו : "מה שניסיתי להביע הוא בפשטות מושג העשייה שביסוד המילה היוונית . " 1 העשייה שבה מבקש ולרי לעסוק מתבצעת במה שהוא מכנה "יצירות הרוח" ( 76 ) . יצירות אלו, לטענתו, הן בעלות פוטנציאל לגרום לנו להרהר בדבר היווצרותן, והן עשויות לת...  אל הספר