דיאלוג בקמפוס : ערבים ויהודים במרחב משותף | 85 ואף לא יהודי אחד בחר בו . למרות אכזבתי, אינני יכולה לומר שזה הפתיע אותי, שכן תמיד המיעוט רוצה לשנות את הסטטוס קוו והרוב רוצה לשמרו . למה שיהודים ירצו להיכנס למצב שבו עלולות לעלות כלפיהם שאלות קשות ? ואכן כשפתחתי את הנושא לדיון, אמרו היהודים שאין להם עניין בזה כי זה יביא רק לריבים . לערבים היה עניין רב בקורס, שכן הם ראו בו הזדמנות לבטא את עמדותיהם ואולי לקדם שינוי . כשהוספנו את קורס הדיאלוג כקורס בחירה נפרד, נתקלנו שוב בבעיה דומה : רבים מהערבים רצו להירשם אליו אבל רק מעט מהיהודים . בסופו של דבר, לאחר מאמצי שכנוע, הצלחנו לקיים אותו פעמיים, עם מספר כמעט שווה של יהודים וערבים . אף על פי שבשני הקורסים היו קצת פחות יהודים מערבים, התחושה לכל אורך הדרך הייתה שהיהודים הם הרוב . לכן הייתה חשיבות מיוחדת לכך שההנחיה, הסמכות, לא תהיה משויכת לקבוצת הרוב . כדי לבסס תחושת שוויון בחדר, הקפדנו שתמיד יהיו שני מנחים : אחד ערבי והשני יהודי . כמו שכתב אחד המשתתפים הערבים : "בהתחלה היה מפתיע בשבילי כשנכנסתי לחדר ומצאתי עוד מנחה . ההפתעה השנייה הייתה כשנודע לי שה...
אל הספר