דיאלוג בקמפוס : ערבים ויהודים במרחב משותף | 81 הדומיננטיות שבין רוב ומיעוט, ומגביל בכך את היכולת להתמודד עם ההשלכות השונות של הא-סימטריה הטבועה ביחסים אלה . " לטענת סלימאן, האינטרסים של שתי הקבוצות שונים . היהודים מעדיפים לעסוק ביחסים הבין-אישיים, ובכך, לא בהכרח בצורה מודעת, הם משמרים את הסטטוס קוו של יחסי הכוחות . הערבים, לעומת זאת, מעוניינים לעסוק בנושאים פוליטיים, לשנות את הסטטוס קוו ולהשפיע על עמדותיהם של היהודים בנושאים אלה . לכן, טוען סלימאן, רק אם מדגישים את הדיאלוג הבין-קבוצתי על חשבון הבין-אישי, יכול להתקיים שיח משמעותי שאינו משחזר ומשכפל את היחסים הקבועים שבין ערבים ויהודים . על פי גישת "הזהות החברתית", יש להביא להבנת המשותף והשונה בין הקבוצות, לבחון בצורה ביקורתית את יחסי הכוחות הבלתי שוויוניים ולחפש דרכים להביא ליתר שוויוניות . ההנחה היא שיחסי הכוחות הקיימים במפגש מושפעים מההיסטוריה ומיחסי הכוחות במציאות שמחוץ לחדר, וצריך לבחון זאת דרך הדיאלוג . בזמן השיח הזה יש הרבה "רעש" וגם הרבה שתיקות . בשונה משיחה סתם, הדיאלוג ממוקד במטרה ; בשונה מוויכוח, הוא לא מבקש להוכיח את צדקתו של...
אל הספר