על זהות, אחרוּת וקונפליקט

18 | אריאלה פרידמן ההבדל כשלעצמו לא נושא השלכות חברתיות, רגישויות או יחסי כוח ; " different but equal ", כמאמר המשפט הנאיבי האמריקאי . אבל האם אכן אפשר שיהיו הבדלים בין אנשים מבלי שהם יגרמו למתחים חברתיים ? בדרך כלל לא . בדרך כלל הבדלים יוצרים אחרוּת ( Otherness ) , כלומר התייחסות מבדילה . התוצאה של אחרוּת היא התייחסות רגשית וערכית שונה כלפי האחר . היא יוצרת מציאות של ״אנחנו״ ו״הם״ . בתוך מציאות של אחרוּת מתקיים ניסיון מתמיד להגביר את לכידות הקבוצה שלנו — לחזק אותנו כדי שנהיה טובים יותר, מגובשים יותר, ערכיים יותר — ולהרחיק את הקבוצה השנייה . בשפה המקצועית זה נקרא ingrouping ו- outgrouping . אבל נשאלת השאלה, מדוע בני אדם נוטים להאדיר את קבוצתם ולהקטין את הקבוצה האחרת ? מה המנגנון שמניע את ההבניה החברתית הזאת, שבקיצוניותה מובילה את האדם לשנאת האחר ? כי מטבעה אחרוּת אינה כרוכה בטוב ורע ; אנשים אינם שווים, כמו שקבוצות אינן זהות, והשוני כשלעצמו לא נושא מטענים ערכיים . לכן נשאלת השאלה למה זה בכל זאת מתרחש, ומה המנגנון הפסיכולוגי- חברתי שמניע זאת . אחרי מלחמת העולם השנייה נעשו מחקרים רבים לבד...  אל הספר