בזמן > דליה מרקס 332 בבוקר לשם כך . המשותף לכל המנהגים הוא אופיין המיוחד של הסליחות . עניינן בקשת סליחה והכנת הלבבות ליום הכיפורים והן נאמרות באופן קהילתי ובשעה מיוחדת, שבדרך כלל אנשים אינם ערים בה, או לפחות אינם נמצאים בציבור . לעמוד על הסף כשם שאנו מעירים את גופנו ותודעתנו בשעה לא רגילה ( או נשארים ערים מאוחר בלילה ) , אנו מלמדים את עצמנו לעורר את רוחנו ואת נפשנו בדרכים לא סלולות ומבקשים לצאת מהרגלי חשיבה והתנהגות מקובעים אל התנהגות שתיטיב עמנו ועם זולתנו . הסליחות מוציאות אותנו מהמקום הבטוח והנוח באופן פיזי למדי, מהתכרבלוּת במיטה החמה בלילות המתקצרים של הסתיו אל צינת הרחוב . היציאה הפיזית מן המקום הנוח נועדה לעזור לנו לצאת ממקומות שהתכרבלנו בהם בנוחוּת ישנונית גם מבחינה נפשית ורוחנית . כאשר אנו מסכימים לעבור, ולו לרגע, ולעמוד על הסף, לחוות את העולם באופן המִּתנגש בתבניות חשיבה רגילות שלנו, נוצרת בנפשנו פתיחוּת מיוחדת ללמוד ולחוות את קיומנו בדרך מיוחדת . כדי להתעורר, צריך קודם לישון . החוויה האנושית של הסליחות היא חוויה של יקיצה אבל גם של הכרה בכך שלפעמים אנחנו נרדמים . כשם שבאמירת ה...
אל הספר