בזמן > דליה מרקס 326 אנו כמו עומדים פנים אל פנים ומייחלים לחיבור ולקשר מחודשים, כמו התאהבות מחודשת של בני זוג שהשִּׁגרה ואתגריה הרחיקו ביניהם . כיוון שונה מציע הפסוק " אִ ישׁ לְ רֵעֵהוּ וּ מַתָּנוֹת לָ אֶבְיֹנִים" ( אסתר ט, כב ) – בפרק זה במגילה מסופר על היהודים שלקחו על עצמם לציין את היום שנהפך להם מאבל ליום טוב . הפסוק הקצר הזה מתייחס לשני סוגי קשרים, קשרים שבין "אִישׁלְרֵעֵהוּ", החברים והקרובים שלנו, שאולי פגענו בהם במהלך השנה, ו"וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים", החובה לדאוג לנזקקים ולחלשים בחברה . הפסוק השלישי "וּמָל ה' אֱלֹהֶיךָ אֶ ת לְ בָבְךָ וְ אֶת לְ בַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת ה'" ( דברים ל, ו ) , מדבר על תפקידו של האל הפועל ומסייע בהכנת הלב ( ובלשון הפסוק, מילת הלב ! ) , והרי אלול הוא חודש ההכנה לתשובה . שלושת הפסוקים האלה אוצרים בתוכם את שם החודש, ומסמלים את המרחבים האדירים שיוצר מעגל התשובה המתחיל באלול . הפסוק "אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי" בפרשנותו המקובלת מזכיר את הקשר המיוחד שלנו עם אבינו שבשמים . עניינו של "אִישׁלְרֵעֵהוּוּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים" ממגילת אסתר הוא האחריות שלנו לי...
אל הספר