180 בזמן > דליה מרקס 180 בשיר יש גם אזהרה לנו, המלכים והמלכות בגננו, שנשכיל לשתות את עסיס חיינו . אולי המשורר קורץ בעליזות וקורא לשמוח ולשתות, ומי שלא יעשה כן, "יִשָּׂא חֶטְאוֹ", ויחמיץ את ייעודו . הביטוי החריף "יִשָּׂא חֶטְאוֹ", המתייחס במפתיע דווקא למי שאינו חוגג ושותה יינו, לקוח מפסוק המדבר על עונשו של מי שלא הקריב את קורבן הפסח : "חֶטְאוֹיִשָּׂא הָאִישׁהַהוּא" ( במדבר ט, יג ) . גם כאן הקישור לפסח הוא מפורש, וכך גם הציווי על שתיית היין, המזכיר את ליל הסדר ומקנה ל"כָּתְנוֹת פַּסִּים", שאפשר לקוראו כשיר יין, גם אופי דתי . יין עתיק בכלים חדשים השיר "כתנות פסים" זכה במאה העשרים לחיים חדשים, כשנכנס להגדות פסח קיבוציות רבות ( וראו עוד בשירת החודש ) . הגדות אלה מציגות את הפסח בהבלטה רבה כחג האביב, והכוס הראשונה ששותים בליל הסדר מוקדשת בהגדות קיבוציות רבות ללבלוב ולפריחה . חבריי וחברותיי הקיבוצניקים מספרים שהפיוט הזה הוא אחד הקטעים החביבים על הקהל בליל הסדר הקיבוצי, ושרים אותו בהתלהבות יתרה . וכך נמזג היין העתיק שבשירו של אבן-עזרא לכלים חדשים . טבע ותרבות מכיוון אחר תיאורי הטבע בשיר הם טעונ...
אל הספר