תשרי מרחשוון כסלו טבת שבט אדר ניסן אייר סיוון תמוז אב אלול 157 לעיני המבקרים : ״וַיֹּאמֶר הָמָן לַמֶּלֶךְאֲחַשְׁוֵרוֹשׁיֶשְׁנוֹעַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים בְּכֹל מְדִינוֹת מַלְכוּתֶךָ וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת מִכָּל עָם וְאֶת דָּתֵי הַמֶּלֶךְ אֵינָם עֹשִׂים וְלַמֶּלֶךְ אֵין שֹׁוֶה לְהַנִּיחָם : אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב יִכָּתֵב לְאַבְּדָם וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף אֶשְׁקוֹל עַל יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה לְהָבִיא אֶל גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ״ ( אסתר ג, ח – ט ) . אוצרי התערוכה בחרו בפסקה זו כדי להראות לצופים את חוסר הביטחון היסודי של החיים היהודיים המפוזרים ומפורדים בין העמים . פורים הוא חג התפוצות, הוא עוסק במהותם של חיים מחוץ לארץ ישראל . ישראל כלל אינה נזכרת במגילה אלא בפסוק המתאר את השושלת של מרדכי, ועליו נאמר שהוא צאצא של קיש "אֲשֶׁר הָגְלָה מִירוּשָׁלַיִם עִם הַגֹּלָה אֲשֶׁר הָגְלְתָה עִם יְכָנְיָה מֶלֶךְיְהוּדָה אֲשֶׁר הֶגְלָה נבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְבָּבֶל" ( ב, ו ) . בפסוק הזה המזכיר את ארץ ישראל מופיעים ארבעה פעלים מן השורש ג-ל-ה . אכן, פורים הוא חג של "גלות", של חיים ...
אל הספר