[א] סעודת סימנים מבורכת

40 בזמן > דליה מרקס משמעות מאגית ? האם באמצעות אכילתם נוכל לפענח את העתיד או אולי אף להשפיע עליו ? המימרא הקצרה של אביי על סימני החג אינה מאפשרת ללמוד האם האכילה היא זו שיוצרת את הברכה, או שעֶרכהּהוא סמלי וחינוכי . במקום אחר בתלמוד ( הוריות יב, ע"א ) מובאת המימרא של אביי בשינוי קטן אבל רב משמעות – במקום לאכול את הסימנים, על האדם לראותם ! ההבדל בין שתי הגרסאות מרתק – אין דומה ראייתו של דבר, מחשבה על צורתו, טעמו או מצלול שמו, לטעימתו ממש, לבליעתו ולהפיכתו למעשה לחלק מהגוף של מי שצרך אותו . האכילה משלבת את החושים השונים : ראייה, מישוש, ריח וכמובן טעם, ו"מחייבת" את האדם להשתלב ולהתערבב בסימן – היא כמו הופכת את הסימן לעובדה מוצקה, לחלק מן הגוף, מן המציאות, למשהו שהוא מעבר למילים . התלמוד אינו מציין שיש לומר ברכות בהקשר של הסימנים, על אלה אנו שומעים רק מאוחר יותר, בספרות הגאונים והראשונים . רבי מנחם המאירי ( חי בפרובנס במאות הי"ג – י"ד ) התייחס לדעה שהסימנים מכוונים להשפיע על המציאות באופן על-טבעי, ואמר : הרבה דברים הותרו לפעמים שהם דומים לנַחַשׁ [ = ביטוי מאגי ] , ולא מדרך נַחַשׁ חלילה, אלא...  אל הספר