132 בעיניו המהפכה המשמעותית ביותר בתולדות האנושות, מהפכה שעקרה ״מתחומי התרבות האנושית את כל עשבי הפרא שדבקו בה״ והעניקה לתרבות חיים חדשים ( פן, 52 . 11 . 7 ) . מלבד כתיבת הפואמה ״אחד במאי״ ( 1936 ) ליווה פן את חג הפועלים בחרוזים וברשימות כמעט מדי שנה בשנה . במלאת מאה שנה להולדתו של לנין כתב : ״כשהוא מת, מליונים עברו על - יד ארונו באולם העמודים של מוסקבה . את הצער הזה, את הדמעות האלו אני במו עיני ראיתי, כי עברתי כמה וכמה פעמים בתווך לאורך מדורות בקור האיום שעבר אז, ועברתי על פניו, על פני וולאדימיר איליץ לנין״ ( פן, 70 . 4 . 11 ) . השורות הספורות והמאופקות של פן מגלות את הקִרבה שחש כלפי לנין, ואת ההערצה הגדולה שרכש למנהיג הראשון של ברית - המועצות . משורר המפלגה : שואה, תקומה וקומוניזם התלהבותו מההצטרפות למק״י הייתה גדולה . נראה היה שפן מצא לו חבורה חדשה, שבה יכול היה להפגין את ייחודו, ולהגשים את חלומותיו . פן היה ל״משוררה הגדול של המפלגה, הכוהן הגדול שלה״ . הוא העניק למפלגה את ״היסוד המאגי, את קסם החושים, את הלהט הנבואי״ ( שפרן, ,1983 עמ׳ 103 ) . פן היה לידידו האישי של המנהיג החשוב והמוע...
אל הספר