פרק שני: ״שערי השמש״, להיות משורר עברי בארץ ישראל, 1934-1927

61 הקפה וכטוב לבו ביין מדקלם בעל פה את ״האלמונית״ מאת המשורר הרוסי אלכסנדר בלוק . פן הצטרף למעשי הקונדס של החבורה וזכר כיצד הלכו חברי ״הטראסק״ לשופט המכובד מנחם דונקלבלום ופנו אליו בלשון זו : ״אינך רוצה שנכניס לך צפרדע למיטה״ . דונקלבלום, שאהב את הצעירים ״הפרועים״ הבין את הרמז ונתן להם 30 גרוש . . . ( קלדרון, 1966 ) . מלבד מעשי קונדס יזמו אנשי ״חברה טראסק״ את קרנבל פורים וערכו נשפי פורים עליזים, שהתחרו בנשפיו המפורסמים של הרקדן והכוריאוגרף ברוך אגדתי . הם ביקשו לשוות לנשפי הפורים אופי עממי - ארצישראלי ללא השפעות אירופיות, שאִפיינו, לדעתם, את נשפי אגדתי . פן חיבר את ״המגילה״ נגד נשף אגדתי ( גבאי, 1984 ) , שנפתחה בשורות : רבותי הן חטאי הוא לא חטא, נא אימרו, האמנם כי חטאתי, אני מתנגד בהחלט ל׳אוהל פורים׳ אגדתי . בשנים 1931 - 1932 כתב גם פן פזמונים לנשפי פורים שנערכו מטעם התיאטרון הסאטירי ״המטאטא״ : את ״עשרת בני המן״ ( 1931 ) ואת ״היכונו לקראת הפקודה מגבוה - - ״ ( 1932 ) . באותה שנה, ,1932 התחרו על לבו של הקהל שני נשפים : נשף תיאטרון ״המטאטא״ מול ״נשפי פורים המאוחדים״, שנוצרו מאיחוד הנשף המ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד

מרכז קיפ - לחקר הספרות העברית, אוניברסיטת תל-אביב