11 שאיננו זוכר דבר מאמו, מלבד שיר הערש שנהגה לשיר לו . הסב נשאר ערירי . לא הייתה לו נפש קרובה זולת נכדו אלכסנדר . הוא לקח אותו איתו בזמן צאתו לציד מיום מלאת לו שנה, ונהג להניח אותו ביער כשכלב סן - ברנרד שומר עליו . יום אחד כשחזר הסבא מהציד מצא דוב מת ואת הכלב גוהר מעל פני התינוק ( אייזנשרייבר - פן, 1985 ) . כשגדל מעט החל הסב לאמן את נכדו במלאכת הדיג וציד הדובים . הנכד התלווה לסבו גם במסעותיו לאורך נהר קולימא הקפוא, בעת ש״סחר עם הכפריים, שהכינו את סירותיהם להפשרת השלגים בקיץ הקצר״ . כך גדל הילד כשמִגְלשיים ארקטיים לרגליו, השפה הצ'וקצ'ית בפיו, וצבאים ארוכי קרניים גוררים את מזחלותיו . בהיותו כבן 10 התנפל דוב לבן על הסב ופצעו למוות . בטרם מת הספיק הסב להתקין לילד נעלי בד חדשות ולרשום לו את כתובת אביו היהודי . הילד הקטן החל לנדוד במרחביה המושלגים של רוסיה בחיפוש אחר אביו . לדברי פן נדד ״מרחק של 6,000 קילומטרים בזיגזג מפותל״ בתקופה קשה ועקובה מדם בקורותיה של רוסיה - תקופת מלחמת האזרחים ( פן, 64 . 10 . 30 ) . בתקופת מסעו חיממו אותו כלבי סן - ברנרד, ואף גנבו עבורו אוכל וּוֹדקה . אולם כפריים תפ...
אל הספר