224 האקדמית לה הייתי זכאי . ה'קיי�' המשפטי היה ברור לגמרי לטובתי, ארווינ נפגש עמ עורכ דיני, ופנינו לדיונ בבית המשפט . במהלכ הדיונ פתחה התובעת מטעמ המדינה, אשת מקצוע ממולחת, וטענה שאני מנצל איזו חולשה צבאית . מששמע זאת ארווינ, התרגז וה�ביר לה מיהו צבי זמיר . וככ, ב�ופו של דבר יצאו דברי הזכות שלו והתייצבו מאחר שהתבררו יח�י חברות בינינו, שנצטיירו כביכול כמניע לעדותו לטובתי . למרות הדרכת עורכ הדינ מטעמי, לא יכול היה ארווינ לעמוד מנגד . הוא לא התגבר על תכונתו היפה - אי היכולת לעמוד מנגד ומאבק נגד עוולה - תכונה ייחודית, שציינה את אישיותו . שנימ ארוכות לאחר מכנ נבחר ארווינ לנציב קבילות החיילימ והיה בינ הראשונימ שמונו לתפקיד הנציב . הייתי מפנה אליו הורימ של חיילימ ולרוב היו ההורימ שבימ ומודימ לי על ההפניה לנציב הקבילות . המ �ברו שכיוונ שציידתי אותמ בפתק מטעמי, השיב להמ ארווינ כנדרש וכראוי . אולמ לא היה זה הפתק או ההפנייה אלא חוש הצדק, ההבנה וההתחשבות שגילה, שהיו לדבר מיוחד . הייתה לו תכונה יוצאת מנ הכלל, כמוה לא הכרתי במערכת הצבאית . ארווינ ואני הפכנו ידידימ אפ שפעלנו במערכות שונות . הוא נהנה ...
אל הספר