בישולי שדה / מרחב של אמון חברתי - סיפורו של פסטיבל 'סיפור חיפאי'

110 / / אנליזה ארגונית 25 הכותבות, המגדירות עצמן אקטיביסטיות חברתיות, רואות בפסטיבל הזדמנות יקרת ערך לסייע למיעוטים, קבוצות 'שקופות', להביא את סיפורם בקולם שלהם . קבוצות המיעוטים הן מרחבי הקשת החברתית — עובדות קבלן, ערביות קשישות, נערות משכונה פריפריאלית ועוד . ה'סיפור' שאביאני וחברותיה מתעניינות בו ומזמינות להביאו יכול לבוא לידי ביטוי כסיפור ממש ( Story ) , אך בחלק ניכר מהמקרים אמצעי הביטוי מגוונים ביותר — יצירות תרבות, צילום, דיונים פוליטיים, סיורים ועוד . הפסטיבל הוא אמנותי במובן זה שאמצעי הביטוי הם לרוב אמנותיים, אך במקרה זה האמנות היא דרך ביטוי, משנית למטרה המרכזית — שהיא השפעה חברתית ; כך מדגיש יובל פיורקו, המגיב למאמר . אם כן, אפשר לומר כי יותר משמדובר בפסטיבל אמנות, המקרה המתואר הוא של פסטיבל ב אמנות ( פסטיבל באמצעות אמנות ) . בהקבלה, טיפול באמנות הוא בראש ובראשונה טיפול, ואילו אמנות היא האמצעי לכך, אף על פי שהיא כלי בעל ערך בפני עצמו המשפיע על התכנים, על תהליך היצירה, על התוצרים, על קהל היעד ועוד . אם פסטיבל הוא בראש ובראשונה 'חגיגה' ( אבן-שושן, ,2003 עמ' 1506 ) , אזי הפסטיבל ...  אל הספר