נוהאד עלי, רימאא דעאס 168 שנות ה- 90 של המאה ה- ,20 נוספו אוניברסיטאות, מכללות ומוסדות השכלה גבוהים רבים למערך ההשכלה הארצי, אך באף אחד מהם אין מרצים שמלמדים בערבית, ובפרט לא קיימת אוניברסיטה ערבית . יתר על כן, הקשיים שעמם מתמודד הסטודנט הערבי לא צומצמו . על שאלה זו מנסה להשיב יונס אבו-אלהיג'א במאמרו "מדוע טרם הוקמה אוניברסיטה ערבית במדינת ישראל ? " ( 2005 ) . לאחר שהבהיר את הרקע ליחסי הגומלין בקשרי רוב-מיעוט במדינה, הוא מתייחס לסוגיית הפלורליזם ובוחן את הבעיה מנקודת מבט של גיוון תרבותיות שונות בתוך חברה אחת . הוא סבור שחרף האופי הפלורליסטי של מדינת ישראל, היא למעשה מדינת לאום אתנית . כמדינות לאום אחרות, היא איננה מעניקה לקבוצות לאום שונות בתוכה את האפשרות לקחת חלק בהגמוניה החברתית, אלא משאירה בידיה את השליטה ואת עמדת הכוח הדומיננטית במדינה ובכך מציבה סייג בפני אפשרות קיומה של חברה אזרחית פלורליסטית אמיתית . שליטתה של המדינה במוסדות החינוך, ובכללם המוסדות להשכלה גבוהה, מונעת למעשה מהחברה הערבית את היכולת להשפיע על הקצאת המשאבים החברתיים שיובילו, בין השאר, להקמת מוסדות חינוך והשכלה חלופ...
אל הספר