מחווה למשורר נחמן מברסלב

441 ומצד שני, נשמעה בדבריו נימה ביקורתית מעודנת על חלק מהשירים, המלווה בראייה מפוכחת . נימה הנובעת מנסיבות החיים שהשתנו, מהיות יותם כיום אדם בוגר ומשכיל בעל עין בוחנת ופרספקטיבה, אולם לא פחות מכך גם מהיותו אדם דתי, הניזון מערכים שונים ושואף למיצוי מסוג אחר : "ברגש דתי אני עובר תהליכים של תשובה, לימוד, השכלה . אבל הדבר החשוב בעיניי הוא הכמיהה" : אהבתי יותר את השירים המוקדמים . בספר האחרון יש תחושה שהשירה מודעת לעצמה יתר על המידה . מצד אחד יש בה מידה של סוד . . . פסוקים דחוסים שאומרים הרבה יותר ממה שנדמה ממבט ראשון וזה ניכר, אבל קצת ניכר מדי . תחושתי היא שהשירה כאילו מתענגת על סודותיה . זה כאילו שהשיר הבא באיחור מרגיש פתאום יותר מדי בבית . . . כמיהה זו תנועה חשובה מאוד בעיניי . אבל ברגע שהכמיהה היא על התמונה של הכמיהה, על איך נראה אדם כמה . . . אז זה לא מעניין . השירה שלו מצד אחד נהדרת ומצד שני אני מזהה את התמונה הזו . השיר מפנה אצבע לעצמו ויוצר מעגל סגור ( ריאיון , 16 . 9 . 19 ) . מעל לכול חשתי כי נימת הדברים של יותם כיום ( "נוגדנים למיתולוגיזציה הזו" ) , מהווה חלק ממסע ניתוק חבל הטבור ...  אל הספר