389 בתיאטרון היווני — מוסכמות התיאטרון היווני כללו : שחקן הלובש על פניו מסכה ומגיש טקסט במשקל 12 הברות, אירוע המתרחש בתיאטרון פתוח שאינו מקורה הנמצא תחת כיפת השמיים, מסביב לצופה ולתיאטרון נראה העולם האמיתי : נוף, עדרי כבשים, כביסה תלויה, בתים ומקדשים . לאור מוסכמות אלו, נוצר יחס מסוים בין "היעדרות" ו"נוכחות" : הצופה יודע שהוא "בתיאטרון" ולא בחיים, שהשחקן מולו מגלם "דמות" ( משהו ) שאינה מדברת כמו בחיים ואינה נראית כבן אדם במציאות, והנוף הממשי סביב מזכיר לו שהוא שרוי בתוך עולם דרמטי . "ההיעדרות" חזקה מה"נוכחות" . בתיאטרון השקספירי — שקספיר ממרכז את העולם בתוך הבמה . בתקופתו החברה הייתה נוצרית אנגליקנית, ניאו-אפלטונית והוא רואה בעולם הזה אפיזודה בלבד . לפיכך מה יתאר את העולם טוב יותר מאשר התיאטרון שהוא בר חלוף ? "המדיום הוא המסר" אמר בשנות ה- 60 מרשל מקלוהן הנחשב לאחד האבות המייסדים של חקר המדיה . משפט זה כיוון לכך שהשינויים בחברה מתרחשים בעקבות שינויים במדיום . הוא הדומיננטי . הוא שקובע את אופי החברה ולא תוכן המסר . אמירה זו חלה גם על התיאטרון . התיאטרון כמו החיים, הוא בן חלוף ובכך כוחו ...
אל הספר