האשליה

340 רוני תורן, מעצב התפאורה, הסביר שמבנה החאן על קירותיו העתיקים, האבנים והקרבה לקהל, לא אפשרו לבנות עולם בדיוני . אילוץ זה פתח והציב שאלות עקרוניות בהן דן עם יזרעאלי, לגבי מהות האשליה, מהו התיאטרון, מהות החלום ומאלו חומרים הוא עשוי . האילוצים הקונקרטיים וחוסר הרצון ליצור שחזור תקופתי, הובילו לבחירות הבאות : יוסי ואני הבנו שאם נבנה מלכתחילה "תיאטרון" כפי עשינו בהפקותינו הקודמות בחאן ( "האישה מן הים", "דון פרלימפלין", שם נעשה שימוש ברכיבי במה כמו פרוסיניום, Footlights ) , כי אז תעוקר הדרמה ויתבטל הגילוי . דווקא כאן לא היה צורך להקים תיאטרון אלא לחזק את המציאות, ה"מערה" הטבעית . לכן חיזקנו את נוכחות מבנה ״החאן״ על-ידי פיזור חביות, ארגזים, חבלים, על כל המשטחים מסביב . ככל שהריאליה מסביב הייתה יותר "אמתית", כך יכולנו ליצור את רגעי האילוזיה בתוכה ( תורן, ריאיון 16 . 7 . 22 ) . במהלך הפגישות של יזרעאלי ותורן, צפו ועלו אזכורים לסרטו של אינגמר ברגמן פני המכשף , לקלאסיקה האמריקנית הקוסם מארץ עוץ , ל תיאטרון השחור הצ'כי, למעצב יוזף סבובודה ( Josef Svoboda ) ועבודותיו באמצעות הקרנות ומראות, ולווד...  אל הספר