273 יזרעאלי קיצר את המחזה, השמיט בדיחות שהתיישנו וניסה לפתור את הסתירות במחזה שהוא קומדיה שחורה "כשהיא מצחיקה היא מצחיקה מאוד וכשהיא שחורה אז היא שחורה מאוד" ( ריאיון, שם ) . ההפקה הצטיינה בוויזואליות מרשימה : על במה ריקה נטולת מסך וללא ריהוט, יצר יזרעאלי את וינה כעיר חטאים דקדנטית, שבה מאדאם של בית זונות מוציאה את הכלב שלה להשתין . הכלב עוצב ממנורת ניאון אדומה אותה היא גוררת אחריה . האולם בו הוצגה ההצגה היה במקור אולם קונצרטים ובעומק הבמה בקצה הייתה רמפה ודלת ענקית עם תריס מתכת שנגלל להכנסת התפאורות . בעומק החשוף ניצב גרדום ובמרכז דגם במה מיניאטורי . השחקנים יצאו ונכנסו באופן גלוי ללא הסתרות . שוב היה כאן שימוש בטכניקת "תיאטרון בתוך תיאטרון" : בתחילת ההצגה השחקנים התלבשו והתאפרו מול עיני הקהל ושחקן התאמן על הטקסט שלו בעודו משוחח עם צופה . הבמה הייתה חשופה לגמרי ועל הקירות נראו תרסיסי גרפיטי . לבושן של הדמויות היה עירוב בין מודרני לתקופתי . דמותו של המוות שאיננה קיימת במחזה של שקספיר, נכחה על הבמה ותִפקדה כמנהל ההצגה . לקראת סיום המוות מופיע והנסיך ממהר לדפדף במחזה הכתוב, לבדוק שכתוב ש...
אל הספר