הטירה

124 ראשית דבר החל יזרעאלי ללמוד את הרומן הקפקאי יחד עם השחקנים במשך כמה שבועות "איני יודע איך הבמאי לינדברג ( שביים את ״הטירה״ בהבימה 20 שנים קודם לכן ) העמיד את ההצגה בשלושה שבועות . . . החומר קשה מאוד . . . אנחנו דוגרים עליו כבר שלושה חודשים . זה כמו סמינר . כמו פרשה בתלמוד . אצל קפקא אתה חייב להבין מה אתה אומר ומדוע אתה אומר מה שאתה אומר" ( לאוהד, הארץ 75 . 12 . 26 ) . לאחר מכן העמיקו בעיבוד של מקס ברוד . יזרעאלי בחר למקם את ההצגה ב בימרתף , שהיה באותם ימים מצבעה לתפאורות וקירותיו מפויחים וקודרים . יחד עם איתן לוי התפאורן ומעצב התלבושות, יצרו השניים עולם ויזואלי של מעין מחילה . זהו הכפר בו גרים האנשים והטירה כלל אינה נראית . רק מדברים עליה, היא קיימת אי שם למעלה, ממנה נשלחים החוטים אל אנשי הכפר למטה שכל הזמן סורגים . על תפישת בימוי - עיצוב זו אמר יזרעאלי : 'הטירה' . . . היא כוח טבע שאי-אפשר להבין את הגיונו, הפועל בדרך שרירותית . מתעלל בק . ומתיש אותו עד מוות . . . סיפור על אדם המחפש אחיזה בחברה שלא שואלת שאלות . הוא כוח מפר הרמוניה . זה מחזה עצוב עם אלמנט הרואי על שאיפתו של אדם להגי...  אל הספר