פרק 3 בעירת נר

38 | פיזיקה בגובה העיניים فيزياء على مرمى الحجر ההסבר המקובל לניסוי המבחנה השקועה במים היא מערכת סגורה שיש בה שתי פאזות : האחת נוזלית – המים ; והשנייה גזית – האוויר מעל המים . אחד ממרכיבי האוויר שמעל המים הוא החמצן המסייע לבעירה . מכיוון שזו מערכת סגורה, כמות האוויר בה קבועה . בתהליך הבעירה נוצרת תגובה כימית בין החומר שהנר עשוי ממנו לבין החמצן שבאוויר . בשל כך יורדת כמות החמצן מנפח האוויר, ונוצר תת - לחץ בפאזה הגזית . עקב תת - לחץ זה פני המים במבחנה עולים ו"תופסים" את הנפח של החמצן . הרקע המדעי בניסוי זה מעורבים בו - זמנית שני תהליכים : התהליך הכימי של בעירת הנר והתהליך הפיזיקלי של עליית פני המים במבחנה . בתהליך הכימי של בעירת הנר, הנר מגיב עם חלקיקי החמצן שבאוויר . הנר עשוי בדרך כלל משעוות עד 2 גבוהים, מ - CH 42 20 פרפין ( paraffin wax ) , שהיא תערובת של פחמימנים CH 82 40 . קיימים שני תהליכים של בעירה במהלך הניסוי : תהליך בעירה מלאה – תהליך זה מיוצג על ידי המשוואה הכללית הזאת : א . 1 3 2 2 2 2 2 ( 1 ) n n n 2 CHOn COn HO + + ➝ + + ® + , המשוואה תהיה : אם ניקח לדוגמה פרפין CHיפיצפס 42 ...  אל הספר
מכון מופ"ת