מורה טוב, מורה לחיים, שיחה עם איתן בוגנים

294 הצייר הוא מרגל מעדיפים להקציב מקסימום שעתיים בשבוע לביקור בתערוכה, הרי האמנים לכודים במעגל הקסמים הזה ולעולם אינם שבעים . א״ב : שיעור שני : מיהו האמן ? נדמה שאם אכן קיימת איכות שהיא בלעדית לאמן, היא יכולה להיתפס רק בדיעבד . ל״א : כאמן, אתה מבין שהגדרת המשמעות של היצירה היא לא בידך . בכוחך לשלוט רק באיכות החפץ שעשית, אין סיכוי שתשלוט בפרשנויות בנוגע אליו . מהבחינה הזאת, כששואלים אותי למקצועי אני מעדיף לומר : “צייר״ . זה מקצוע קונקרטי, זה הדבר שאני עושה ושאני מתמחה בו ולו רק מתוקף השנים הרבות שאני עוסק בו . “אמן״ זו לא הגדרה עצמית, זה תואר שהחברה מעניקה ושוללת לפרקים . היום כולם אמנים - הספּר, הטבח, החייט - אז אני לא רץ לבקש לעצמי את התואר התפל הזה, העובר לסוחר . אני מוצא נחמה בהסתפקות במלאכה כהגדרה הקיומית שלי . א״ב : אז האם יש לאמן איכות אחרת ? ל״א : בטח . בשעה שאני מדגיש שהצייר הוא בעל מלאכה, אני לא משחרר אותו מאחריות טוטאלית לזמן ולמרחב, להיסטוריה, לשאלות הקיומיות הגדולות . רגל אחת במלאכה ורגל שנייה בהיסטוריה, זו העמדה המטאפורית של האמן בעיניי, או יותר נכון : עין אחת פונה אל תוך ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד