על "אנשים טובים" מאת ניר ברעם

266 מבקר חופשי בפשטות : אתה רוצה לדעת מה יעלה בגורלן . הזירות האנושיות והלוקיישנים הגיאוגרפיים השונים שבקרבם ממוקמים הגיבורים מתוארים בחיוניות רבה, שגוברת על תחושת הפסטיש שהזכרתי . הסופר מגלה הכרת מציאות מרשימה . למשל מרשימה ההבנה שהוא מגלה למערכות ביורוקרטיות גדולות . השפה אינה מתייפייפת והרומן נעדר סנטימנטליות שהציקה ברומן הקודם של ברעם . לבסוף, יש לברעם חוש חריף לדקויות רגשיות, ובפרט חוש נדיר לדקויות של רגשות זדוניים ו / או לא-פוטוגניים . נקודה זו, האחרונה, היא נכס שיכול להפוך כשלעצמו כותב לסופר . בעצם, הנושא הגדול של הרומן השאפתני הזה הוא עצמו שאפתנות וקרייריזם . שני הגיבורים עסוקים בטיפוס מקצועי בעולם מטורף ובמחירו המוסרי . בכך, ברעם קרוב להלך רוח רווח ובעייתי שנגזר אולי מניתוחיה של חנה ארנדט והתעוות בהמשך הדרך : החלפת הדיון ברוע ובאידאולוגיה הנאציים בדיון ביכולת הארגונית וביעילות הדורסנית של המערכת הביורוקרטית הנאצית ואף היקסמות מהם . זו, במובנים רבים, היקסמות אנכרוניסטית של הווה תאגידי ופוסט-אידיאולוגי המושלך על העבר . ההיקסמות ממנכ"לים יצירתיים כמו סטיב ג'ובס לא רחוקה כל כך מהע...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד