רודי לרמנס 430 שלהם למען הסכמה אפשרית . התוקף של השיפוט תלוי בהכללה החברתית האפשרית או ביכולתו להיעשות משותף, להגדיר מרחב שיח קולקטיבי בזיקה לעולם המשותף הנתון . בסיטואציה של דיסוננס ערכי, הפוטנציאל הזה מחוזק אם המעורבים פועלים “בצורה ייצוגית“ : הם מכירים בגלוי בפרספקטיבות של האחרים באמצעות ייצוגן בחשיבה ובדיבור האינדיבידואליים . או, כמו שארנדט כותבת : “ככל שיש יותר עמדות של אנשים בתודעה שלי בזמן שאני מהרהרת בסוגיה נתונה, וככל שביכולתי לדמיין טוב יותר איך ארגיש ואחשוב לו הייתי במקומם, כך מתחזקים היכולת שלי לחשיבה ייצוגית והתוקף של המסקנות הסופיות שלי, של הדעה שלי . “ “לדבר מחול“ ניחן אפוא בממד פוליטי אם המשתתפים השונים מוכנים להרחיב את נקודות המבט האישיות שלהם באמצעות שילוב הדדי של נקודות המבט של האחרים הנוכחים . ללא יחס כזה, שיפוטים אינדיבידואליים נותרים תקפים מבחינה סובייקטיבית בלבד . יתרה מזאת, חילופי הדעות הפומביים מסתכנים אז בהידרדרות להצדקה עצמית, אם לא נרקיסיסטית, של עמדות אינדיבידואליות, שאינן מכוונות לקהילתיות ( communalization ) הפעילה של השיפוט . בדומה לכך, במסגרת ההקשר של ש...
אל הספר