הכוריאוגרפיוֹת החברתיוֹת של שיתוף הפעולה 393 הרקדן השותף ליצירה, הכרוך רק במחברוּת משותפת, עם המעמד של המחבר הכוריאוגרפי . אמני מחול רבים העוברים בין שתי העמדות האלה אינם ששים לתת תוקף לזהות השנייה במסגרת תהליך עבודה ביוזמתו ובפיקוחו של אמן אחר : “כשאני עובד כרקדן בשביל מישהו אחר, ואותו אדם אומר לי ‘תעשה מה שאתה רוצה, תאלתר בחופשיות,׳ בלי שום הקשר נוסף, אני לא יכול לעשות את זה, כי זה מעמת אותי מחדש עם העמדה שלי ככוריאוגרף . “ בנוסף לכך, הנחיה בלתי מספקת יוצרת לעתים סוגיות הקשורות למחברוּת שיהיה קשה ליישבן כשהיצירה תתקרב להשלמתה . רקדנים חסרי הנחיה שההצעות האישיות שלהם משולבות כמעט בלי שינוי בעבודה הסופית, מעוניינים לרוב לקבל לפחות הכרה מזערית בתכנייה על ההישגים האינדיבידואליים שלהם . ויכוחים סוערים עלולים לפרוץ אם הכוריאוגרף מסרב בעקשנות לכבד את הדרישה הזאת להכרה פומבית . אי – קבלה של המחברוּת המשותפת הישירה שחושבים שראויים לה, עלולה לגרור עם הזמן רגשות עמוקים של זעם אישי וניצול אמנותי : “היא מצצה לי את כל הדם ! “ עם זאת, הנחיה בלתי מספקת עלולה גם ליצור באופן עקיף בעיות של מחברות אמנות...
אל הספר