הכוריאוגרפיוֹת החברתיוֹת של שיתוף הפעולה 389 העבודה ולקריירה המקצועית כאחד [ . . . ] המבטל את החלוקה בין זמן עבודה לזמן אי – עבודה, ואינו מחייב את העובדים לעבוד כל הזמן, אלא להיות זמינים תמידית לעבודה,“ לדברי מייקל הרדט ואנטוניו נגרי . אמן מחול המשתף פעולה וחש מעורב בתהליך היצירה, בוחן או מנסה חומרים אפשריים בבית או בסופי השבוע, וכך מבצע למעשה כמות משמעותית של עבודה ללא תשלום . פעם אחר פעם, סוגיות הקשורות לעבודה ממלאות את הספֶרה הפרטית, אבל גם ההפך נכון . עבודה לא – חומרית — למעשה, ביטוי מגושם מעט ביחס למחול — מערבת ישירות את האישיות של מי שמשתפים פעולה, את ה“הוויה“ ואת חוש הקיום האינדיבידואלי שלהם : “העניין המרכזי במחול הוא שהחיים הפרטיים קרובים מאוד, כי זה קשור אליך, קשור לגוף שלך . “ פרט לחריג של שיתוף פעולה הנובע בעיקרו מסיבות כלכליות, ההפקה המשותפת של מחול עכשווי מסתמכת על יחסים חצויים ביותר, כאלה שהם בו – זמנית כלליים למדי וגם כמו – אינטימיים, מקודדים חברתית וגם מונעים באופן אישי . אינטימיות נוצרת כש“המורכבות של אדם אחד זוכה לחשיבות בעיני אדם אחר, ולהפך,“ קובע ניקלאס לוהמן . הסוב...
אל הספר