יצירה משותפת של מחול עכשווי 341 מוערך ככזה מכיוון שהרקדנים מחפשים בעיקר קווים כלליים של אוריינטציה, שאפשר יהיה לפרשה, לנכסה ולעשותה אינדיבידואלית בהמשך על בסיס תצפיות אישיות . תצפיות אלו יכולות לנבוע מתמונות מראה, אף על פי שרקדנים של Rosas עובדים לרוב בלי מראת הקיר המוכרת מפרקטיקת הבלט וממעטים להשתמש בהקלטות וידיאו . למען התצפיות האישיות שלהם, הם מסתמכים בעיקר על דימויי גוף פנימיים המשומרים באמצעות חוש פרופריוצפטיבי מפותח ביותר . לימוד העמיתים מתחלף לעתים וגם מתערבב בקביעות עם פרשנות ישירה יותר של דה – קירסמאקר . הסיטואציה המעורבת הזאת יכולה להתרחש בפעמים הרבות שהחומרים התנועתיים החדשים שנוצרו מוצגים בפני הכוריאוגרפית ובפני הלהקה . המועדים האלה מספקים מקום לרפלקסיה קולקטיבית, אבל הם נתפסים בעיקר כהזדמנות לכוריאוגרפית לספק משוב . חלק מהרקדנים חווים משום כך את מצגות הביניים האלה בתור בחינות פומביות, שבמהלכן דה – קירסמאקר מציינת מעלות וחסרונות, בדרך כלל בלי דגשים רבים, באמצעות מידת העניין האישי שהיא מפגינה בחומרים המוצעים . עם זאת, מרבית המבצעים מעריכים למעשה את המשוב הזה בזכות עצמו, כי ה...
אל הספר