נגד “סוציולוגיזם“

עשייה והערכה של אמנות 305 מעמדי או את המבט הגברי שבבסיס המשטר ההטרוסקסואלי או את המאבק להתבדלות ולהון סימבולי בשדות אמנותיים . המחבר – סובייקט הריבוני נידון לגורל דומה, ונהפך למצבור של יחסים עם עמיתים, סוחרי אמנות, מבקרים, תומכים בורגנים וכן הלאה . בצמוד לכך נבנה סובייקט חברתי מרובה, בלתי מאוחד, או “משטח נושא“, הכולל כוחות רבים הפועלים זה על זה באמצעות יחסים מרובים . הדה – קומפוזיציה של עבודת האמנות הסינגולרית ושל האמן האינדיבידואלי לכלל רשת סיבתית של מרכיבים חברתיים שונים מגבירה בצורה ניכרת את מספר הסוכנים הרלוונטיים . למעשה, סוציולוגים של אמנות פועלים כ“מכפילים“ ( multipliers ) וכ“מחברתים“ ( socializers ) בחיפושם אחר מודלים כלליים לרציונליזציה של ייחודיות, מקוריות או נדירות . הדקונסטרוקציה של משטר הסינגולריות הרווח, המבוצעת לרוב בשמחה גלויה, נוטה אפוא לא פעם להשמדתו הביקורתית . עמדה מצמצמת כזאת, הדוגלת בציניות, מעידה בעצם על “סוציולוגיזם“ דוגמטי העומד בסתירה להשקפה סוציולוגית על בסיס רפלקסיה עצמית, המזהה את הנחות היסוד המוגדרות ואת הגבולות האימננטיים שלה עצמה . כל דילול עקבי של אינדי...  אל הספר