מסגור של האוטונומיה של האמנות

עשייה והערכה של אמנות 281 שכבר הוכתר ככזה, מה שמעניק שוב תוקף להבחנה שהאוטונומיה של האמנות מוטלת לרוב בספק על בסיס העצמאות החברתית – תרבותית הזאת עצמה . אוטונומיה אינה מרמזת לבידוד, נהפוך הוא, מעמדה העכשווי של האמנות ניחן למעשה באופי פרדוקסלי : העצמאות החברתית של האמנות אפשרית רק הודות לאופנים עקיפים של תלות גומלין . האוטונומיה של האמנויות או של עולם אמנות מסוים בימינו מתאפשרת ומשתמרת בזכות יחסי החיבור המבניים הרבים, לדוגמה לעולמות ההשכלה הגבוהה ( קרי : התקבלות לבתי ספר לאמנות ) , פוליטיקה ( מימון או סבסוד ממשלתי ) או לכלכלה ( שוקי אמנות ) . כמו כן, יש תלות כללית באי – שוויון חברתי קיים, כי ההשתתפות הציבורית באמנויות משקפת במידה רבה הבדלים מעמדיים עכשוויים . האמנויות חבות את האוטונומיה שלהן באופן חלקי למערכת של ריבוד, שבה כמות ניכרת של חברים מהשכבה החברתית הגבוהה מוכנים לתמוך במבעים של “תרבות גבוהה“ ממניעים של מעמד או של התבדלות ( התמיכה הזאת של האליטה דועכת למעשה בעקבות ההרכב החדש של הבורגנות והמיסוד של נישות יצירתיות בתוך תרבות ההמונים, ראו לדוגמה את סגנונות המוזיקה הקרויים פופ או רו...  אל הספר