נקודות המבט של המחול

מחול מעבר ל"אנושי״ 217 לתנועות של דונוייה יש תמיד נקודת אוריינטציה קבועה בצורת קופסה אפורה קטנה, שהיא כפי הנראה מצלמה קטנה . המבצע מציב את החפץ מול גופו או לצדו, מחזיק אותו ביד אחת או שתים, או מגלגל אותו במעלה ובמורד מעקה בקצה הפרוסניום בסצנת הסיום . עם מידות משתנות של הדגשה, כל הפעולות מבוצעות, פשוטו כמשמעו, למען האובייקט המיניאטורי הזה . הקופסה מתווכת תמידית את היחסים עם הצופים, שמבטם נודד בין הקובייה האפורה המשנה מקום ללא הרף לגופו הנע של דונוייה . קטע הסיום של Vanity מרמז שהחפץ הוא אכן מצלמה ידנית . כי לאחר שדונוייה עוזב את הבמה, מוצג בשנית הרצף התנועתי המלא, ללא צליל, בשחור לבן על הקיר האחורי של הבמה, אבל הוא נראה כעת מנקודת המבט המשתנה של הקופסה הקטנה המתומרנת . עם זאת, מיקרו – הבדלים, שכמעט אינם ניכרים, בין הריקוד בחלק החי לדימויים המוקרנים מתחילים אט – אט לעורר ספקות בקשר ליחס המשוער המקשר את שני החלקים . האם הקרנת הווידיאו היא באמת הקלטה של המופע החי ? “לא,“ דונוייה אומר לצופים לאחר ההצגה . בשעה שמחיאות הכפיים המושמעות הוקלטו בפועל בביצוען החי, התנועות בביצוע החי מנסות להציג מ...  אל הספר