מזעור מינימלי של משמעות, או רדיקליזציה של מחול הבמה

רודי לרמנס 170 פיזיות בלבד, נושאות משמעות בתרבות שלנו . הן אינן רק תנועות גופניות, כי אם ייצוגים אמיתיים של כוונות, רגשות ושאר מצבים פנימיים אינדיבידואליים . ה - Tanztheater הגרמני חקר בצורה אדירה את ההבדל בין התנהגות גופנית לסימבוליזם גופני, בין “צורה“ ל“תוכן“ . הוא מצטיין בארטיקולציה של המתח השורר תמידית בין הגוף החומרי לטקסטואלי — או ליתר דיוק : בין ההגדרה בתרבות שלנו ל“גשמיות כשלעצמה“ ובין הקודים הרבים שמעניקים משמעות לפיזיות הניטרלית לכאורה הזאת . יש מצבים הנבנים להבליט את הפיזיות הנצפית של הפעולות החשופות, ובו – זמנית גם לרמוז למשמעות שלהן מחוץ להקשר התיאטרלי . הבמה מנהלת דיאלוג עם התרבות שסביבה באמצעות היצירה המתמדת של בקיעים, קטנים ובולטים לחילופין, בין מחוות או מנחי גוף גופניים לבין המשמעויות המקובלות שלהם . נשים המדדות על עקבים גבוהים, גברים המבצעים מחוות גדולות בזרועותיהם, או נשים וגברים הנוגעים זה בזה, מנשקים או מכים זה את זה בדרך מוגזמת מעט הם “סצנות שאופייניות לבאוש“, והצופה הממוצע מפרש אותן בצורה כמו – אוטומטית בראי ה“סחורה“ התרבותית שלה . הפעולות הגשמיות המוצגות נראות ב...  אל הספר