לייצג / להציג את הגוף 153 זוויתיות בזרועות ובכפות הידיים בקצב איטי ומהיר לסירוגין . “ Held “, החלק השני, נפתח עם רקדנית האוחזת ברקדנית אחרת בצוואר ובראש . הגוף התומך מניח את הגוף הפסיבי על הרצפה, ומתחילה סדרה של תמרונים גופניים : הגוף הנייח מונח בתנוחה זקופה למחצה, מסובב סביב, מופל מטה או נגרר לאורך הרצפה . בסיום, שתי המבצעות שוכבות זו לצד זו כמו ישנות . לפתע פתאום, הגוף שעד כה היה חסר פעילות פונה הרחק מגוף המתמרן אותו : “סימן חיים“ ? במשך כל הסצנה, התנועה ממוסגרת בתור הנעה של גופה חסרת תנועה כמשקל פשוט או חומר טהור, עם הצוואר והראש כנקודות המגע היחידות בתמרונים האלה . החלק האנושי ביותר של הגוף מובלט בשנית, אבל הפנים של הגוף המתומרן נותרות חסרות הבעה . הפנים, הקפואות בהעוויה חסרת משמעות, מזכירות מסכת מוות . בתחילת החלק השלישי של Disfigure Study , המכונה “ Phebe Street “, מבצע אחד הרקדנים קטע סולו של זרועות ושל כפות ידיים . לצד תנועות מתעוותות רבות אחרות, שני הגפיים מבצעים שוב ושוב מחוות פיתול מסביב לצוואר . לאחר זמן מה, שתי רקדניות נכנסות לתמונה . קרן אור קטנה מגלה אותן שוכבות על הרצפה...
אל הספר