האופי הווירטואלי של המחול 69 המורכבות הפיזית של מה שנחשב לרוב בנלי, ולכן בלתי ראוי לתשומת לב . הרוח השוויונית שמשטחת את ההבדל ההיררכי בין תנועה מיומנת מאוד לתנועה רגילה מתקשרת אפוא לפוליטיקה אמנותית של תפיסה המדגישה, בתוך שדה הראייה של הצופים, את הקשרים בין האמנות לחיים, את הפיזיות הישירה של המבצעים ואת הגשמיות של חבר הקהל הממוצע . עם זאת, התדהמה של הצופה ה“נאיבי“ יכולה להצביע על קושי ממשי למצוא נקודת מבט הולמת למול תנועות שגרתיות המבוצעות במתכונת יומיומית, אך ממוסגרות למרות זאת כמחול . כמו שקארי למברט – ביטי טוענת באריכות במחקרה על העבודה של איבון ריינר, הצפייה הממוקדת בתנועת יומיום המיוצגת בצורה עניינית דורשת תשומת לב בעלת צביון מרוחק, או “צפייה שאינה כרוכה בהנאה או בסלידה, כי אם בהיעדר מעורבות . “ הסקרנות מהסוג הדרוש לכך, שאינה בוערת בתשוקה לגילויים מרעישים, דומה ליחס המחפיץ של מדען החוקר בקפידה מיקרו – תנועות של חיידקים . אם הצופים מצליחים לאמץ יחס כזה, דבר שכלל אינו מובן מאליו, תשומת הלב שלהם מופנית בעיקרה לחומריות של הגופים הרוקדים . תהליך השילוב של פעולות רגילות גרר למעשה הגדרה ...
אל הספר