האופי הווירטואלי של המחול 49 ומכריזה “ Ich bin Susanne Linke “ ( “אני סוזאנה לינקה“ ) . בגלל הגיל שלה, ברור לכם שהיא לא יכולה להיות הכוריאוגרפית שזכתה לתשבוחות עולמיות בתור אחת הנציגות המובילות של ה - Tanztheater מהסוג הייחודי שהופיע בגרמניה בשנות השבעים . האישה המתחזה נעה אל אחורי הבמה, נשכבת במקביל לקיר ומתחילה לרקוד, למשך כארבע דקות, את הפתיחה של הסולו של לינקה Wandlung ( “התחלפות“, “מטאמורפוזה“ ) מ – 1978 לצלילי ה ע ל מ ה ו ה מ ו ו ת מאת פרנץ שוברט . לאחר שהרקדנית עוזבת את הבמה, פעולת הריקוד שלה מבוצעת מחדש על ידי כל אחד מהמבצעים הגברים, בשמלה לבנה זהה . החזרתיות מתבררת כמכשיר הקומפוזיציה הראשי של Le Dernier Spectacle . במהלך המחצית השנייה של ההצגה, אתם שמים לב שארבע הפעולות הקודמות חוזרות כעת, ובו – זמנית גם עוברות טרנספורמציה, מותקות ( displaced ) , נשללות . ז׳רום בל נכנס ואומר, “ Je ne suis pas Jérôme Bel “ ( “אני לא ז׳רום בל“ ) , המבצעת מצהירה — בבגדי טניס — “אני לא אנדרה אגסי,“ והמבצע האחר מכחיש את עובדת היותו המלט . הוא פושט לאחר מכן את תלבושת המלט שלו ומעמיד פנים, בבגדים תחת...
אל הספר