רודי לרמנס 42 סיפקה לי באופן תדיר גם משוב חוזר שחייב אותי לשקול מחדש טיעון כלשהו על עבודת מחול או על נטייה כלשהי של המחול העכשווי . אני חב לה רוב תודות . מאחר שאנגלית היא רק השפה השלישית שלי, התמזל מזלי למצוא את ליאו ריינן, עורך שערך מתוך כבוד ובמומחיות גם יחד את כתב היד הסופי . בעת המחשבה על החלק הראשון של הספר, יצאתי נשכר מאוד מהפרסומים של חוקרי מחול רבים . ברצוני לציין במיוחד את אלו של אנדרה לפקי ושל גרלד זיגמונד, מכיוון שהם היו לי לעתים יריבים ישירים במאמציי לטעון טענה כלשהי . בתוך פלנדריה, יצאתי נשכר — ועודי נשכר — מהשיחות עם מבקר המחול פיטר טיונק ועם הדרמטורג, האמן המבצע והמחבר ירון פטרס ( Peeters ) ומהכתבים שלהם . גם מפגשיי המעטים אך הסוערים אינטלקטואלית עם חוקרת המחול בעבר והאמנית בהווה מרים ואן אימשוט ( Van Imschoot ) העניקו השראה ישירה לקטעים מסוימים . ברצוני להודות בנוסף לחי חייפנס ( לשעבר המנהל של להקת המחול Rosas , וכעת המנהל של Kaaitheater ) , יוהאן ריינירס ( Reyniers , עורך ראשי לשעבר של Etcetera ) ותיאו ואן רומפאי ( Van Rompa , מנהל שותף של . P . A . R . T . S ) על העני...
אל הספר