רודי לרמנס 34 המשכיות טמפורלית בין החלק “עשיית מחול עכשווי“ לחלק “תיאורטיזציה של מחול עכשווי“ שקדם לו . בניסוח גס : “שיתוף פעולה“ תפס את המקום של “עכשוויות“ כאחד המסמנים ( signifiers ) העיקריים של מחול עכשווי אירופי, וביסס כך שינוי בהבנה העצמית של השדה, הרחק ממופע כטקסט או מעבודת אמנות כמוצר ולקראת ביצוע מופע כעמל קולקטיבי או כעבודה אמנותית משותפת . כמו שכותרת המשנה של הפרק הפותח מציינת במפורש, אני שב ופותח את “עשייה והערכה של אמנות : על האופי החברתי של עולמות אמנות אוטונומיים“ עם מערך של טענות כלליות, הפעם על המרכיבים החברתיים הבולטים ביותר של האמנות הזאת . לצד השקפתו של פייר בורדייה על מה שקרוי שווקים מרוסנים של הפקה תרבותית ( restrained markets of cultural production ) , המתבלטים בעליונות של ההון הסימבולי ובהתכחשות בולטת לסוגיות כלכליות, ההמשגה של המשטר הערכי של הסינגולריות אצל נטלי אניק מעניקה השראה להשקפה הסוציולוגית המותווית בקשר לאוטונומיה של האמנות, נושא הנתון למעשה בוויכוח סוער עדיין . אני ממשיך בעיון בפטישיזם אמנותי, כלומר בשלילה, הבוטה לרוב, של העבודה הקשה שמושקעת תדיר בעבוד...
אל הספר