התפתחות הרדיו בישראל

פרק ראשון 24 עימם ידע טכנולוגי רב בתחומי החשמל והרדיו והעלו במידה ניכרת את המוּדעות לצורך בשידורי רדיו ( אלמוג, 2003 ) . באותן שנים שידורי הרדיו היו בתחילת דרכם, וההאזנה לרדיו התארגנה באולמות האזנה מיוחדים . השידורים מעבר לים היו בעיקר שידורי חדשות . לדוד בן-גוריון היה ידע רב בתחום הרדיו, והוא ביקש להקים תחנת שידור ליישוב היהודי, שתיקרא "רדיו הרצאות" ושדרכה יישאו ראשי ההסתדרות והיישוב דברים ברבים . בקיץ 1926 הוא הקים את "המכון לרדיו ולאלקטרו-טכניקה", ומטרתו הייתה להפיץ את הרדיו ביישוב . המכון היה בעיקר מקור לידיעות ולחדשות בשביל העיתון "דבר" ומקור לחדשות מאירופה ומן העולם . גם ברל כצנלסון ציין לא פעם את החשיבות הרבה שמייחסת ההסתדרות למפעל הרדיו, ומלבד העיתון "דבר" כאמור, גם העיתונים "הארץ" ו"הבוקר" השתמשו במקלטי הרדיו הראשונים כמקורות להשגת ידיעות וחדשות ( אלמוג, 2003 ) . תחילה הובאו לארץ מקלטים בודדים, שכן מספר המבקשים אותם היה מועט, אך עם השנים הביקוש לרדיו הלך וגדל והחלו להצטבר בקשות במשרדי ממשלת המנדט ובמשרד המושבות בלונדון להקמת תחנות לשידורי רדיו בישראל . שלטונות המנדט נמנעו עד א...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת אריאל בשומרון, אריאל